החזרת הרכב הישן, תמורת זיכוי כספי ורכישת רכב חדש באמצעותו, היא מה שידועה לנו היום כטרייד אין. עיסקאות מסוג זה נהיו פופולריות בקרב בעלי הרכבים בשנים האחרונות וסוכנויות טרייד אין של חברות כמו טויוטה ופורד כבר רבות במספרן ופזורות בכל רחבי הארץ. אולם, יש כאלו המתקשים לבצע עיסקאות כאלה לרכבם, וזאת מכמה סיבות.

מהו שווי הרכב בעסקה כזאת?

ההנחה הבסיסית לגבי שוויו של רכב ברוב סוכנויות הטרייד אין למיניהן נקבעת יל פי מחירון לוי יצחק הידוע לכל. לעיתים קרובות, ערכו של הרכב המוחזר נקבע על ידי שמאי, לפי קריטריונים כגון שנת ייצורו ומצבו המכאני. ישנם עוד מספר מחירונים ידועים על פיהם פועלות כוסנויות שונות ודבקות בהם. הסכום שאותו יש להוסיף על מנת לרכוש את הרכב החדש, גדל ביחס ישר לפער בין מצבו של רכב זה לבין מצבו של הרכב המוחזר.

מגבלות בעת החזרת הרכב

בעלי רכב משומש מאוד, בעל קילומטראז' גבוה או לחילופין כאלו עם רכבים במצב רעוע ובמצב מכאני בלוי, יתקשו למכור את רכביהם, היות וערך הרכב נקבע בהתאם למצבו הנוכחי בעת העיסקה. זאת ועוד, ערך הרכב יורד בעשרות אחוזים שנה אחר שנה מרגע עלייתו על הכביש. על כן, בעלי רכבים אשר יוצרו לפני למעלה מחמש עשרה שנה (למשל בעל טויוטה קורולה 95'), ספק רב אם יצליחו לבצע עסקת טרייד אין משתלמת בימינו.

מצבו המכאני של רכב, ובכלל טיב נסיעתו ואיכויותיו, מושפעים במיוחד ממספר הקילומטרים אותו עבר הרכב. רכב בעל קילומטראז' נמוך יחסית, יימכר הרבה יותר מהר מרכב "זקן" ומשומש. ניקח למשל את הדוגמה של טויוטה קורולה שנת 95'. רכב כזה, אשר נמצא כמעט 20 שנה על הכביש, סביר שיהיה בעל בלאי גבוה מאוד. וכמובן, כפי שצוין, על הרכב להיות במצב טוב וחסר תקלות. לרוב מדובר בתקלות חמורות (כגון שריפת שמן, בעיות במנוע ואף תקלות בבלמים ובמערכת הקירור). תיקון תקלות אלו, עולה מן הסתם כסף רב. השקעה כזו, היא לעיתים קרובות פשוט לא משתלמת לסוכני טרייד אין, ואז ברוב המקרים לא תתבצע עסקה.